#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'ושחט <u>אותה</u>'.	שלא ישחוט אחרת עמה.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'ושחט אותה <u>לפניו</u>'.	לרב שסובר שחיטה בזר פסולה, 'לפניו' מלמד שלא יסיח דעתו ממנה.<br>לשמואל שסובר שחיטה בזר כשרה, 'לפניו' מלמד שיהא זר שוחט ואלעזר רואה.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה וכו''.	לשמואל ששחיטה כשרה בזר, בא הכתוב להחזירו לאלעזר (ובשאר פרות או בכהן גדול או בכהן הדיוט. גבורת ארי.)<br>ולרב ששחיטה כשרה רק באלעזר, יש כאן מיעוט אחר מיעוט, ובא לרבות אפילו כהן הדיוט.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'ולקח <font color=""#ff0000"">הכהן</font> עץ ארז ואזוב ושני תולעת'."	"לכו""ע בא ללמד כהן הדיוט.<div>לשמואל שאומר שהזאה דוקא באלעזר, בא ללמד <font color=""#ff0000"">שכשר כהן</font> הדיוט.<br>לרב שגם הזאה בכהן הדיוט, בא ללמד <font color=""#ff0000"">שצריך כהן</font> אפילו שאינו מגוף הפרה.</div>"	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'וכבס הכהן בגדיו'.	ללמד שנעשית בבגדי כהונה. 'בכיהונו'.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'וטמא הכהן עד הערב', (למ""ד לדורות בכהן הדיוט, לדורות בכהן גדול)&nbsp;"	"שגם לדורות צריך בגדי כהונה.<br>ואפילו למ""ד שלדורות בכהן גדול - וא""כ ק""ו שיצטרכו בגדי כהונה - מילתא דאתיא בק""ו טרח וכתב לה קרא."	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע, ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'ואסף <u>איש</u> <u>טהור</u> את אפר הפרה <u>והניח</u>'.	'איש' להכשיר את הזר.<br>'טהור' להכשיר את האישה.&nbsp;<div>'והניח' מי שיש בו דעת להניח, יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהן דעת להניח.</div>	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן התם&nbsp;הכל כשרין לקדש [לתת מים על האפר בכלי חרס].&nbsp;<div>חוץ ממי.</div>	לרבנן חוץ מחרש ושוטה וקטן, ומכשירים אישה וזר. <sup>(כמו באסיפה).</sup><div>לר' יהודה חוץ מחרש שוטה ואישה, ומכשיר קטן. <sup>('ולקחו' לשון רבים, מלמד שאפילו קטן שפסול באסיפה, כשר לקדש. אשה פסולה כי כתוב 'ונתן' ולא ונתנה).</sup></div>	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין לרבנן שחש""ו פסולים לקדש, ואישה וזר כשרים."	דכתיב לאחר אסיפת האפר 'ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת'. מי שפסול באסיפה פסול בקידוש, ומי שכשר באסיפה בקידוש.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעמו של ר' יהודה שמכשיר קטן בקידוש המים.	שאם כרבנן ש'ולקחו לטמא' קאי על הפסוק הקודם, היה לו לכתוב 'ולקח' כמו שכתוב 'ואסף', מזה שכתוב 'ולקחו' למדנו שאפילו קטן שפסול באסיפה כשר לקידוש.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע פוסל ר' יהודה אישה לקידוש המים בפרה אדומה.	אישה [וכן אנדרוגינוס מספק] פסולה, שנאמר 'ונתן' ולא ונתנה. (פתח בלשון רבים 'ולקחו'. תוס')&nbsp;&nbsp;	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עונים רבנן על הלימוד של ר' יהודה שמכשיר קטן לקידוש המים מזה שכתוב 'ולקחו' ולא 'ולקח'.	"שאם היה כתוב 'ולקח' 'ונתן' הייתי אומר שאותו אחד צריך לקחת את האפר והוא יתנהו על המים, קמ""ל 'ולקחו' שאפילו שנים.<br>ואפילו היה כתוב 'ולקחו ונתנו' הייתי אומר ששני אנשים יקחו והם יתנו, קמ""ל 'ולקחו ונתן' שהכל אפשרי."	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולקח אזוב וטבל במים איש טהור. מה לומדים לרבנן ולר' יהודה.	לרבנן שקידוש פסול בקטן וכשר באישה, בא הכתוב כאן להוציא ולומר 'איש' לפסול אישה 'טהור' להכשיר קטן.<br>ולר' יהודה שמכשיר קטן ופוסל אישה, להיפך, 'איש' לפסול קטן 'טהור' להכשיר אישה.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיתיבי הכל כשרין להזות חוץ מטומטום ואנדרוגינוס ואשה, וקטן שאין בו דעת אשה מסייעתו ומזה.&nbsp;<div>מה קשה ומה תירץ אביי.</div>	קשה שר' יהודה לא חולק בברייתא זו, וקשה על מה שאמרנו שר' יהודה פוסל קטן ומכשיר אשה.<br>ותירץ אביי שכיון שאמרנו כלל 'מוציא מיד משמע ומשמע ממילא', ברור שר' יהודה חולק על זה.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה לומדים מ'והזה הטהור על הטמא'. לגבי טבול יום.	בא לרבות טבול יום שכשר בפרה אדומה ['הטהור' שיוצא היום מכלל טומאה].	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשרבי יוחנן וריש לקיש היו עוסקים בפרשת פרה אדומה, לא היו מעלי ממנה אלא...	אמר ר' אסי כי הוו בה ר' יוחנן וריש לקיש בפרה לא מסקי מינה אלא כמאי דמסיק תעלא מבי כרבא [כמה שמעלה השועל ברגליו כשדורס על שדה ניר], אלא אמרי משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה סובר ר' יוחנן בדין שחיטת פרה אדומה בזר, שנחלקו בה רב ושמואל.	לא מצינו שחיטה בזר שהיא פסולה,&nbsp;<div>ואפילו לרבו לא ציית, דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק שחיטת פרה בזר פסולה, ואני אומר כשרה.</div>	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע בוידוי ראשון לא אומר הכהן ובני אהרן עם קדשך, ובוידוי שני אומר.	תנא דבי ר' ישמעאל כך היא מדת הדין נותנת, מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב [כלומר כך יפה לומר שאחר שהתודה על עצמו ויהא זכאי ראוי לכפר על אחרים].	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע היה צריך כהן למרס בדם הפר שלא יקרוש.	כי לאחר השחיטה היה הכהן עושה את עבודת הקטורת.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן לקח הכהן גחלים לקטורת, והיכן הניח אותם.	מהמערכה שהיתה בצד מערב, והניח ברובד הרביעי שבעזרה, עד שיביא קטורת בכף.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממה היתה עשויה המחתה שבה היה חותה ומכניס, כל השנה וביום כיפור.	כל השנה היה חותה בשל כסף ומכניס בשל זהב.<br>ביום כפור חותה בשל זהב ובה היה מכניס.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה היה גודל המחתה כל השנה וביום כפור. לת""ק ולר' יוסי."	"כל השנה לת""ק היה חותה בשל ארבעה קבין ומערה לשל שלשה קבין.&nbsp; לר' יוסי היה חותה בשל שש קבין (סאה) ומערה לשל שלשה קבין.<div>ביום כיפור לפי כולם היה חותה ומכניס בשל שלשה קבין.<br></div>"	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל השנה באיזה גודל מחתה היה חותה, ולאיזה היה מערה. 2	"<div>לת""ק היה חותה בשל ארבעה קבין ומערה לתוך של שלשה קבין.</div>לר' יוסי היה חותה בשל ששה קבין ומערה לתוך שלשה קבין."	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע כל השנה היתה המחתה כבדה וביום כיפור היתה קלה.	משום חולשא דכהן גדול.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה אורך יד המחתה כל השנה וביום כיפור.	כל השנה היתה קצרה וביום כיפור ארוכה כדי שיוכל להכניסה למטה מזרועו ותהא הזרוע מסייעתו (כל יום היתה קצרה מאמה והיום אמה וחצי. ירושלמי)	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה צבע המחתה שבה הכניסו את הקטורת, כל השנה וביום הכיפורים.	"רבי מנחם אומר: כל השנה היה זהבה ירוק וביום כפור אדום. (והרמב""ם השמיטו, והרא""ש הביאו)"	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה קטורת הקטירו כל השנה וכמה ביום כיפור.	כל השנה פרס בשחרית ופרס בין הערבים.<br>ביום כפור מוסיף מלא חופניו.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הקטורת היתה דקה, או דקה מן הדקה.	כל השנה היתה דקה. (וגם ביום כפור מה שהקטיר בהיכל)<br>מה שהכניס לקדש הקדשים ביום כפור היתה דקה מן הדקה.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צד של הכבש היו עולים ויורדים. 2	"כל השנה היו עולים במזרחו (כיון שהיו פונים במזבח לימינו אין נאה להקיף שלא לצורך). והיו מקיפים כל המזבח ויורדים במערב הכבש.&nbsp;&nbsp;<div>ביום כפור היה הכהן עולה באמצא ויורד באמצע.&nbsp;</div><div>לר' יהודה כה""ג תמיד היה עולה ויורד באמצע.</div>"	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע הכה""ג ביום כפור היה עולה ויורד באמצע."	כהן גדול מראה כבודו וחיבתן של ישראל שהוא שלוחן ועושה עצמו כבן בית.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן היה הכהן הגדול מקדש ידיו ורגליו. 2	"לת""ק כל יום מן הכיור, וביום כיפור מקיתון של זהב.<br>לר' יהודה כל יום היה מקדש מקיתון של זהב."	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מערכות היו כל יום וכמה ביום כפור.	לר' מאיר בכל יום ארבע&nbsp;וביום כפור חמש.<br>לרבי יוסי כל יום שלש וביום כפור ארבע.<br>לרבי יהודה כל יום שתים וביום כפור שלש.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה ממרס בדם הפר על רובד רביעי שבהיכל. מה הכוונה רובד רביעי.	לא בתוך ההיכל, כי אסור להיות בהיכל בשעת הקטרת הקטורת, שנאמר 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד'.<br>אלא תני של היכל. [כשיוצא מההיכל לעזרה מונה את הרובדין]	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שגם בשילה ובבית המקדש צריכים לפרוש בשעת הקטורת.	שנאמר בבואו לכפר <u>בקודש.</u>	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה כשרה לקדש מי פרה (לתת מים על האפר בכלי חרס).	לרבנן כשרה.<br>לר' יהודה פסולה.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן כשר לקדש מי פרה (לתת מים על האפר בכלי חרס).	לרבנן פסול.<br>לר' יהודה כשר.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנא דבי ר' ישמעאל כך היא מדת הדין נותנת, מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב, ואל יבא חייב ויכפר על החייב. על מה נאמר.	"להסביר מדוע הכה""ג מתודה קודם על עצמו, ואחר כך על שאר הכהנים."	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא.<br>למה לא נאמר ש'ואסף איש טהור' בא למעט טמא.	דזה פשיטא, דחטאת קריא רחמנא.	יומא פרק רביעי מג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה גחלים לקח מהמזבח לקטורת.	מן המעוכלות הפנימיות.	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברטנורא	"נולד בשנת ר' נפטר בשנת ר""ע."	יומא פרק רביעי מג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תוספות יום טוב.	"נפטר תי""ד."	יומא פרק רביעי מג ב		
